פסק-דין בתיק בר"ע 2110/06

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר דחתה את בקשת המבקש לקיים דיון בבקשה שהגיש לביטול החלטה שניתנה בהעדר התייצבותו לדיון.

רקע עובדתי

בשל ריבוי ההליכים, הבקשות וההחלטות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ופרק הזמן הרב שחלף ביניהם, יש מקום להביא את השתלשלות העניינים ביתר פירוט.

מתוך בקשת רשות הערעור, התגובה לבקשה ותיק ההוצאה לפועל, מצטיירת התמונה העובדתית הבאה:

1.         תיק ההוצאה לפועל נשוא בקשה זו הינו משנת 1992, והוא נפתח נגד שני חייבים: חייב מס' 1 (להלן: "החייב"), שאינו רלבנטי לענייננו, והחייבת מס' 2, היא המשיבה בבקשה זו (להלן: "המשיבה"). תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד המשיבה לביצוע שיק בחתימת המשיבה על סך 3,000 ש"ח וכן שטר חוב על סך 10,000 ש"ח בחתימת החייב, ובחתימת המשיבה כערבה.

2.         ביום 19.2.02 הגישה המשיבה בקשה בטענת "פרעתי", וצירפה לה תצהיר בו טענה, כי הגיעה עם המבקש להסדר, שילמה לו 3,000 ש"ח ובכך פרעה את חובה אליו. לטענת המשיבה, בקשתה נדחתה ללא קיום דיון, אלא שהמשיבה הפנתה להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 11.3.02, אשר דחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש החייב (ולא המשיבה). כמו כן, מתיק ההוצאה לפועל עולה, כי לאחר קבלת תגובת המבקש לבקשת החייבת, אשר הוגשה באמצעות באת-כוחו דאז - עו"ד שלומית יפת - בה דחה המבקש את כל טענות המשיבה, נקבע מועד לדיון בבקשה (9.5.02). הדיון נדחה מעת לעת, לבקשת המשיבה ובא-כוחה, עו"ד רובינשטיין, ונקבע לימים 4.7.02, 8.1.03 ו-14.1.03. מסיבה שאינה ברורה, לא התקיים דיון בבקשה ביום 14.1.03.

3.         ביום 8.12.03 הגישה המשיבה בקשה חוזרת ל"סגירת החוב נגדה", בה חזרה על טענתה, כי הגיעה עם המבקש להסדר בעניין פירעון חובה. בקשה זו הוגשה על ידי המשיבה ולא באמצעות בא-כוחה, ולא צורף לה תצהיר. הבקשה נקבעה לדיון ליום 17.3.04. במועד זה לא התייצבו המבקש ובא-כוחו, למרות שנמסרה להם הודעה על מועד הדיון, לטענתם בשל טעות ושגגה בתום לב, והדיון התקיים במעמד המשיבה ובא-כוחה בלבד. המשיבה נחקרה בקצרה על ידי ראש ההוצאה לפועל, טענותיה התקבלו, וראש ההוצאה לפועל הורתה לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגדה. 

4.         ביום 19.5.04 הגיש המבקש, הפעם באמצעות בא-כוחו עו"ד אלון נחמד, "בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד" (להלן: "בקשת הביטול"), בה ביקש לבטל את ההחלטה בדבר קבלת טענת "פרעתי" וסגירת תיק ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הורה להעביר הבקשה לתגובת ב"כ המשיבה. משלא הוגשה תגובה המשיבה, הגיש המבקש, ביום 6.7.04, בקשה חוזרת לביטול ההחלטה במעמד צד אחד. ראש ההוצאה לפועל נתנה למשיבה שהות נוספת להגיב לבקשה, וזו הוגשה לבסוף ביום 11.8.04. דיון בבקשה נקבע ליום 8.3.05.

5.         בשלב כלשהו פנה המבקש לעו"ד אבי פרץ, על מנת שייצגו בתיק תחת עו"ד נחמד. הדיון שנקבע ליום 8.3.05 נדחה, הפעם לבקשת ב"כ המבקש ובהסכמת ב"כ המשיבה. דיון חדש נקבע ליום 3.7.05, אלא שההודעה על מועד הדיון נשלחה לחייב, במקום למשיבה, ולפיכך לא התייצבה המשיבה לדיון.

6.         ביום 6.7.05 ביקש המבקש מעו"ד פרץ, שיחדל מלייצגו בתיק. באותו יום הגיש המבקש באופן עצמאי, "בקשה לביטול החלטה שניתנה ביום 17.5.04". מקריאת הבקשה עולה, כי המבקש התכוון, ככל הנראה, לבקש את ביטולה של ההחלטה מיום 17. 3.04, שעניינה קבלת טענת "פרעתי" וסגירת התיק נגד המשיבה, ובטעות נרשם בכותרת הבקשה התאריך 17. 5.04. אלא שראש ההוצאה לפועל הבינה אחרת, ומכל מקום דחתה את הבקשה מהטעם שהצדדים לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 3.7.05, למרות שנמסרה להם הזמנה כדין. המבקש טוען, בין היתר, כי החלטה זו בטעות יסודה, שכן הוא ובא-כוחו התייצבו לדיון, שלא התקיים בשל אי המצאת ההזמנה למשיבה, ופנה פעמיים נוספות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקיים דיון בעניין זה ובקשותיו נדחו.

7.         ביום 31.7.05 פנה ב"כ המשיבה, עו"ד רובינשטיין, לעו"ד פרץ, וביקש לדעת מהו התאריך החדש שנקבע לדיון בבקשת הביטול, שכן, כאמור, לא קיבל הזמנה לדיון שנקבע ליום 3.7.05 ולא ידע על קיומו. עו"ד פרץ הודיעו כי הפסיק לייצג את המבקש.

8.         ביום 2.2.06 הגיש עו"ד נחמד, אשר חזר בשלב זה לייצג את המבקש, בקשה לקביעת דיון בבקשת הביטול. ב"כ המשיבה התנגד לקיום הדיון מנימוקים שונים, ועיקרם, כי הנימוק שניתן לאי התייצבות המבקש ובא-כוחו לדיון שנקבע ליום 17.3.04 לאו נימוק הוא, וכן כי היה על המבקש לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל תחת להגיש בקשה לבטל ההחלטה. נימוקים אלה ונוספים העלה ב"כ המשיבה גם בתגובתו לבקשת רשות הערעור, כפי שיפורט בהמשך.

9.         ביום 1.3.06 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל כדלקמן:

"... לאחר עיון בתגובת המשיבה ושוב בבקשת המבקש, נחה דעתי כי אכן הצדק עם המשיבה. אילו היה ב"כ הזוכה מעוניין להשיג על החלטתי הייתה פתוחה בפניו הדרך לעשות כן, בהתאם למועדים הקבועים בחוק. משלא עשה כן, עד עצם היום הזה אין לו אלא להלין על עצמו. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לשוב ולזמן הצדדים לדיון. טענת ה"פרעתי", נדחתה בהחלטה שיפוטית, אשר ניתן היה לערער עליה. הבקשה נדחית".

            על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

            יצויין, כי ביום 12.3.06 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, והבקשה נדחתה.  

            ביום 23.5.06 קיימתי דיון בבקשה, ועתה הגיע העת להכריע.

טענות הצדדים

10.       לטענת ב"כ המבקש, עו"ד אלון נחמד, ראש ההוצאה לפועל אימצה את נימוקיו של ב"כ המשיבה בהחלטתה לדחות את הבקשה לקביעת מועד דיון והדבר מעיד על כך שלא הבינה את מהות הבקשה, שהרי ב"כ המשיבה נימק את התנגדותו לקיום דיון בבקשת הביטול בנימוקים לגופו של עניין, דהיינו - מדוע אין לקבל את הבקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד לגופה, והם אינם רלבנטיים לשאלה האם יש מקום לקיים דיון אם לאו. לשיטתו, אילו סברה ראש ההוצאה לפועל שאין מקום לקיים דיון בבקשת הביטול, הרי שמלכתחילה היתה דוחה את הבקשה ולא היתה קובעת את הבקשה לדיון. משקבעה מועד, וזה נדחה שוב ושוב מסיבות שונות, החלטתה שלא לקבוע דיון כעת, תקפח את המבקש ללא הצדקה.

עוד הוסיף ב"כ המבקש וטען, כי משנקבע בעבר מועד לדיון בבקשת הביטול, לא היה מקום להשיג על ההחלטה בדרך ערעורית, וגם בכך שגתה ראש ההוצאה לפועל בהחלטתה. כמו כן, לטענתו, המבקש ועורך-דין ממשרד בא-כוחו דאז התייצבו לדיון שנקבע ליום 3.7.05, אליו כאמור לא התייצבה המשיבה משום שלא הומצאה לה הזמנה לדיון, וטעתה ראש ההוצאה לפועל כשדחתה את בקשתו בנימוק שהמבקש לא התייצב לדיון (ראה סעיף 6 לעיל).